שן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, שעניינה תאונת דרכים שארעה בכביש 4, עת פגעה משאית הנהוגה בידי הנתבע 2 במונית השייכת לתובע, והנהוגה בידי מר סמי שוורץ.

בפתח הדברים אבהיר, כי תמיהת הנתבעים (בצדק), מכך שרישיון הרכב הנפגע אינו על שם התובע, הובהרה בתחילת הדיון, עת התברר שהזכות הציבורית למספר המונית שייך לאחר, מר אסולין, ועל כן רשומה המונית על שמו, בעוד הרכב עצמו שייך לתובע.

שני הנהגים העידו בפני, ובין שתי הגרסאות אני מעדיף את גרסתו של מר שוורץ, הגם שהיתה עמומה במקצת ונעדרת פירוט, זאת לאור מספר בקיעים בגרסתו של הנתבע 2, המקשים על אימוץ גרסתו, ועיקרם תיאור התאונה ומעורבותה בה של משאית הסמי-טריילר שיצאה, לדבריו, מגבעת שמואל.

גרסתו, כאילו על מנת להשלים את הסיבוב, נאלצה המשאית להרחיק עד למסלול השני מבין שלושת המסלולים שבכביש אינה מופרכת לחלוטין, אולם אינה מתיישבת עם יתר המתואר, שכן אין ספק שתנועה מגושמת וסיבובית כזו היתה נעשית באיטיות, ומאפשרת תגובות איטיות ומדודות יותר של כלי הרכב הנוסעים בכביש; חרף זאת, תיאור הנתבע 2 הוא כשל אירוע שהתרחש בשניות, תוך "חיתוך" פרוע של המונית דרך שני מסלולים, שגרם לנתבע 2 עצמו להטות את המשאית בה נהג שמאלה, כדי להימנע מפגיעה במונית החוצה את מסלול נסיעתו. זאת ועוד, הנזקים הברורים למונית מעידים על פגיעת חזית-אחור, בעוד גרסת הנתבע 2 אמורה להציג פגיעת צד במונית.

משכך, אני מאמץ את גרסתו של מר שוורץ, כי מדובר בפגיעה אחורית רגילה, בה מוטלת האחריות על הרכב הפוגע באופן מלא.

הנתבעים חולקים גם על גובה שכר-טרחת השמאי, אולם לא מצאתי כי מדובר בשכר-טרחה מוגזם במיוחד, בשים לב להיקף השומה, ופירוט התיקונים הרבים שנדרש היה לבצע במונית, אילו חפץ מאן דהוא לתקנה (המונית הוכרזה אובדן להלכה). עם זאת, מאחר שאכן מדובר בשכר-טרחה גבוה מהמקובל, איני מחייב את הנתבעים בהוצאות התביעה עצמה, למעט תשלום האגרה.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום התביעה, 12,836 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 128 ₪ - וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הסכומים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: